אנחנו חיים כיום בחברה צרכנית שרוכשת הרבה ומכל הבא ליד
כמעט כל מה שאנחנו צורכים מגיע באריזה כשלהי. חלק לא מבוטל מהאריזות כיום עדיין מגיע בתצורה של חומר שאינו ניתן למחזור – בעיקר פלסטיק. לעומתו, הקרטון הוא חומר זמין וגמיש לעבודה, הוא קל משקל, הוא קשיח מספיק ו – הוא ניתן למחזור. בעולם יודעים כבר מספר שנים שתצורת האריזה המועדפת על חברות ויחידים היא, בקרטון לסוגיו. בעיקר, מכיוון שהוא חומר ידידותי לסביבה ומיתמחזר. זהו הצורך הבוער כיום בתחום המחזור והכלכלה המעגלית, ולצרכנים רבים, בעיקר לצעירים שבהם, כבר חשוב לדעת שהאריזה שבה הגיע המוצר שהזמינו אונליין לא מזיקה לסביבה – ורצוי שתהיה בעצמה ממוחזרת. נוסף על השיקול הסביבתי, מתברר שזה גם זול יותר: גליל קרטון מנייר ממוחזר, על כל עלויות האיסוף ושינוע הפסולת שהוא מצריך, זול ב-200-150 אירו מגליל שהופק מאפס מ"נייר בתולי" (כלומר מתאית בתולית – שהשתמשו בה לראשונה – הנלקחת מעץ).
אינפיניה היא מהוותיקות וגם הירוקות במדינה: המפעל עושה שימוש בעיקר בפסולת קרטון ובעמילן (מתירס), ממחזר כשליש מצריכת המים שלו והיה מהראשונים להתחבר לגז טבעי. הוא הוקם בשנות ה-50 "כדי שעם הספר יוכל לייצר בכוחות עצמו, בפריפריה, את הדפים שעליהם נכתב הספר" (כהגדרתו של פנחס ספיר). מאז צמחה הקבוצה, הייתה מהראשונות בישראל שנרשמו למסחר בבורסה האמריקאית, וכיום מעסיקה כ-1,600 עובדים עם מחזור מכירות שנתי של כ-1.8 מיליארד דולר. היא מונה שלושה מגזרים עיקריים: אינפיניה מחזור (אמניר לשעבר) האחראית על איסוף חומר הגלם – ה"יער" הישראלי לייצור; מפעל הנייר, שרובו ככולו עבר לייצור גלילים לקרטון (נייר חום במקום לבן); ואינפיניה אריזות (כרמל פרנקל לשעבר) שמייצרת לוחות ואריזות קרטון לחקלאות, לתעשייה ולכלל הסקטורים. היא הייתה הראשונה בארץ ומהראשונות בעולם להכניס מכונת הדפסה דיגיטלית, ויש לה יכולות לפרסונליזציה באריזות לאיקומרס – תחום שנמצא עדיין בחיתוליו בארץ.
כיום מייצרת הקבוצה מדי שנה קרוב לחצי מיליון טונות נייר וכ-120 אלף טונות של אריזות נייר וקרטון. בכל שנה היא אוספת בכוחות עצמה כ-250 אלף טונות פסולת למחזור ומטפלת בסה"כ בכ-450-400 אלף טונות של פסולת. אבל בסך הכול, מכלל הקרטון שנצרך בייבוא ובתעשיות בישראל, כ-40% ממוחזר, לעומת ממוצע של 70% באירופה ומעל 80% בצפון אירופה – כך שיש עוד הרבה לאן למחזר ולהתקדם. בתור האוכלוסייה והתוצר מהצומחים ב-OECD, אין ספק שהשימוש בקרטון ילך ויגדל בישראל. קוניא הביע תקווה שהמדינה תירתם בעידוד ותמריצים, ולכל הפחות, בדומה לפליטות גזי החממה והמעבר לאנרגיות מתחדשות, תציב יעדי מחזור ותפרסם עדכונים תקופתיים.
האזינו לפרק >>
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ואורן עזר מנכ"ל אלקטריאון המפתחת כביש חשמלי להטענה אלחוטית של EV: בעוד 5-10 שנים כביש הטענה אלחוטי יהפוך לתשתית בסיסית
- 6,782
אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק ה-98 של הפודקאסט 'זמן לחשוב' של גופמן קריאייטיב.
בכל פרק נשוחח עם אנשים מעוררי השראה, מעולמות תוכן מגוונים, על הפרספקטיבה האישית שלהם. על השראה ומציאות.
פודקאסטים נוספים שיכולים לעניין אותך:
"זמן לחשוב" עם יעל נבט וישראל גופמן: ועכשיו ילדים והורים – נראה כמה חינוך פיננסי הוא פשוט
"זמן לחשוב" עם היזמת מיכל בלאט בן דוד: על דילמות והחלטות בדרך לאקזיט
'זמן לחשוב' עם רז הייפרמן וישראל גופמן: "טכנולוגיה היא רק קומת הבסיס"