4 דברים שאהבנו השבוע

השבוע, חזרה ליאת בן-ארי החביבה לעבודתה כתופרת-על. שנים היא תפרה ותפרה לביבי תיקי גב ותיקי יד, ואף הפליאה לרקום ולשזור ולא הסתפקה עוד בתיקים בלבד אלא במזוודות שאותן מילאה ניירות-ניירות. אז אחרי כל אלה, חזרה מחופשתה אל מלאכת התפירה. אנחנו מחכים לראות מה היא תתפור הפעם והאם אולי תוסיף אלמנטים מעוצבים בעבודת-יד ואולי גם תסרוג. קבלו אינסטה מלא השראה לחובבת הסריגה המתלמדת, כדי שגם החביבה הזאת תקבל רעיונות ותתמקצע:

ואם כבר ליאת בן-ארי, אז איך אפשר לחשוב עליה מבלי להיזכר בחופשות אקזוטיות באותה הנשימה, שכן החביבה הגדילה לעשות ולא רק נהנתה ופיננה ביעד אקזוטי, באפריקה הרחוקה, אלא עשתה את זה בשעה שחבריה מיגעים עצמם בשמיעת חומר שימוע משעמם להחריד במשך ימים ארוכים ורצופים. מן הידועות הוא שיציאה לחופשה בזמן שאחרים עובדים, מגדילה את ההנאה ממנה באלפי מונים. אכן, ליאת בן-ארי, כמו הנביא יחזקאל, יודעת לכייף. אז כדי שלא תתנפח על עצמה יתר על המידה, קבלו את האינסטה של אידית הדר שיודעת עוד יותר לכייף והרחיקה לשם כך זנזיברה:

השבוע ביבי החזיר את המנדט לכבוד הנשיא, וההוא, בתורו, מייד העניק אותו לדגנרל גנץ, שקיבל אותו בחדווה מידי הנשיא ופצח בנאום קל. בנאום הוא אמר דבר מה לא ברור, בהרבה מילים מאד משכנעות על רעיון כללי מאד, מרשים בגדולתו, שלא הצלחנו להבין. מה שהיה בהחלט ברור זה שהוא רצה להגיד משהו למישהו באיזשהו נושא כללי, ושיהיה ממש אחלה רק אם הוא יקים ממשלה, ואם הוא לא יקים אותה, אז לא יהיה אחלה, כי הוא לא הקים אותה. אז כדי שלא יגנבו לו את המנדט בזמן שהוא מרכיב את הממשלה (ע"ע איראנים וסלולר), התכבדו באמצעי אחסון מגניבים ויוצאי דופן:

ואיך אפשר בלי חגיגות ה-70 לביבי? חגיגות ששיאן בהחזרת המנדט ההוא שעכשיו מתאחסן אצל גנץ.

אומרים שאין שמחה גדולה יותר מהשמחה לעיד. אומרים וצודקים. אז זה מה שעשה ביבי – החזיר את המנדט לגנץ, כדי שההוא והחבורה שאיתו יסתבכו בהרכבה, כדי שביבי ישמח לעיד, כי זו, כאמור, שמחה גדולה. באקסטרים. במקסימום.

האמת, אחלה רעיון למתנת יומהולדת. אני שוקל לבקש מתנה דומה מאישתי – איזו שמחה לעיד טובה כזאת, עטופה בצלופן עם סרט אדום ונצנצים מסביב.

הצחוק הוא שלו, רק חבל שהבדיחה היא על חשבוננו.